ראיון: האמן יהוא צ'ו קואן

יוה צ'ו קואן, יליד מלזיה בשנת 1988, סיים את לימודיו באקדמיה לאמנות בדייסין, קואלה לומפור, עם תואר שני באומנויות יפות בשנת 2010. כיום הוא חי ועובד בקואלה לומפור.

צ'ו קואן הציג נרחב בתערוכות קבוצתיות מאז 2008 במלזיה, בפיליפינים ובמקומות אחרים באסיה. הייתה לו תערוכת יחיד ראשונה, 'סנטימנט פרטי', בגלריית בית מטהטי בשנת 2012, והשנייה שלו, 'בפה' עם ריצ'רד קו פיין אמנות בשנת 2013, שניהם בקואלה לומפור. במרץ השנה הוצגו עבודותיו במרכז האמנות הפתוח במרכז הונג קונג יחד עם ריצ'רד קו פיין.

צ'ו קואן עובד כמיטב המסורת של אקספרסיוניסטים מופשטים. השמן הלכה שלו על בד עובד בצבעים עזים דופק באנרגיה, ומציג את יכולתו למרוח ולפרק צבע בניסיונו לייצג חזותית רגשות לא מרותקים. לרוב בשילוב עם כותרות מעוררות, אלה רומזים על מצב הנפש המעורר השראה בכל יצירות אמנות ומזמין את הצופה לפענח את משמעויותיהם הנסתרות.

יהו צ'ו קואן בסטודיו שלו. צילום מאת פועה צ'ין קוק

מתי ואיך החלטת להפוך לאמן?

הבנתי שאולי יש לי כישרון ביצירת אמנות בגיל שש. בבית הספר, חבריי לכיתה נהגו לאהוב את מסכות ה"פאוור ריינג'רס "בעבודת יד שלי, אז התחלתי להכין אותן לכולם. משם דרך בית ספר לאמנות ועד לרגע הנוכחי, החלטתי להפוך לאמן למרות המאבקים והספקות לאורך הדרך. אני מופנם מטבעי, ואני חושב שזה קשור להחלטה שלי להיות אמנית.

איך עבודתך התפתחה?

התמונות שלי כמוני - לרוב פשוט במבט ראשון אך מלאות רגשות מתחת לפני השטח. למרות שאני עדיין אוהבת את העבודות המוקדמות שלי, הן היו די פשוטות לעומת אלה שאני עושה כעת. האתגר והמוטיבציה שלי מחתיכה הוא לראות כיצד אוכל לעצב מחדש רגשות גולמיים בצורות שונות.

האם אתה יכול להסביר כיצד אתה מחליט על הטכניקות / הצעדים שאתה נוקט ביצירת יצירות האמנות שלך, למשל הצבעים לשימוש ומה לבנות / לפרק, וכיצד הם חשובים למשמעויות היצירות הסופיות?

כל החלטה מתקבלת במבט אחר השלב האחרון בו אני מבצע את 'תהליך ההרס'. אז ראשית, אני צריך לבנות משהו טוב ונחמד מבחינת צבע, קומפוזיציה, שכבות וכו '. אחר כך אני מנסה להחמיר בכוונה על ידי פרוסה, קילוף, דקירה או כל מה שאני יכול לעשות כדי להחמיר. אני עוצר כשזה נראה, בצורה דיבור, מדהים נורא.

זיכרונות של מתים אותי, 2015, יהו צ'ו קואן

מהם מקורות ההשראה שלך? הזכרת, למשל, שעבודתם של במאי קולנוע כמו רומן פולנסקי ופדרו אלמודובר הם ביניהם. איך הסרטים שלהם מודיעים על העבודה שלך?

אני שם את עבודותיי על סמך עבודת הבמאים ותסריטים לסרטים. הכותרות אינן מייצגות את התמונות אלא משמשות רמזים שאני מספק לקהלים לתהות עליהם לאחר הצפייה בציור. אפשר אולי לקשר בין הכותרות לסצינות קולנוע מסוימות שמהדהדות אותי.

הכותרות של הציורים שלך, כמו 'Embrace Me To A Pulp' (2014) ו- 'He T off Off The Skin For Me' (2015), נראות כמו מעוררות נרטיבים. איך הם משלימים את יצירות האמנות שלך?

כפי שכתב המשורר רבינדרנת טאגור בשיריו 'ציפורים מעוטרות': "למילים שלה יש משמעות שהליכה ומוזיקה מרעישות."

האם יצירות האמנות שלך אופטימיות או פסימיות?

הייתי אומר שהם אופטימיים בפסימיות. הם משקפים את הצללים האפלים של חיי שלי שעיצבו אותי לאדם שאני היום ואשר לקחתי זמן לצאת ממנו.

הופתעת מתגובות הקהל אליהם?

כאמן, אני יוצר את העבודות שלי בגלל הצורך שלי לשוחח ויזואלית, וגם בגלל השמחה בלראות את הקהלים מתעניינים בכותרות ונקלעות ביצירות.

האם תוכל לספר לנו על החוויה שלך בעבודה עם ריצ'רד קו פיין ארט, כולל הצגת תערוכת היחיד 'In the Flesh' בחלל קואלה לומפור בגלריה בשנת 2014 והצגה בתערוכה Art Central Hong Kong 2015? איך הגלריה עזרה לך לפנות לקהל שלך?

העבודה עם הגלריה דומה מאוד לנגינה ברביעיית ג'אז. זה מורכב, ספונטני, מעורר מחשבה ותמיד בהשראת הרמוניות מאולתרות.

אתה יכול לחיות את הטרגי הזה, 2015, יהו צ'ו קואן

  על מה אתה עובד כרגע?

אני עובד על סדרת ציורים בשם 'תוצרת סין', שציירתי ממש בבייג'ינג. זה על אהבה אבל לא על נוסטלגיה. זה על שנאה אבל לא על פוליטיקה. מדובר בסינית מלזית שהיא סינית ובכל זאת לא.

  בהתבסס על החוויה שלך כאמן, איזו עצה היית נותן לאמנים צעירים רק מתחילים?

האזן לעצות שניתנו על ידי אמנים אחרים מבלי להרגיש נאלצים לעקוב אחר כל זה, והיו בטוחים ביצירותיו המוקדמות של האדם מבלי להיות שקועים בהן יותר מדי.

קרדיטים לסיפור

טקסט מאת נדיה וואנג

סיפור זה הופיע לראשונה במתכונת שונה ב- Art Republik.